בעקבות הטרגדיה הגדולה בצפת
רק לפני שבועיים כתבתי ותגעש ותרעש הארץ אך בתקופה שלנו אנחנו כנראה מקיימים בפועל ממש את היפך הברכות הכתובות בפרשת כי תבוא בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. אני מאוד נסער. למי שלא יודע מה פרטי הדברים רק ארמוז כי בן של חבר […]
רק לפני שבועיים כתבתי ותגעש ותרעש הארץ
אך בתקופה שלנו אנחנו כנראה מקיימים בפועל ממש
את היפך הברכות הכתובות בפרשת כי תבוא
בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר
מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה.
אני מאוד נסער.
למי שלא יודע מה פרטי הדברים רק ארמוז
כי בן של חבר טוב, ילד בן 18 נפטר.
ילד מקסים ומלא בשמחה ובחיות אמתית.
תמיד היתה לי שאלה: האם המאורעות הקורים בזמננו
תמיד קרו רק שלא ידעו מהם,
או שבזמן הזה באמת נכנסנו לתקופה שאירוע רודף אירוע
ובקצב מטורף…
כמו שכבר כתבתי בעבר,
כשאדם שואל באמת
הקב"ה מוצא דרך לענות לו.
בהתוועדות יוד שבט תשמ"ב אומר הרבי:
"על-אחת-כמה-וכמה בשנים האחרונות שהיו עשירות במאורעות כאלו
שבזמנים נורמליים היו צריכים לארוך הרבה יותר שנים,
כפי שרואים את השינויים והמאורעות שהיו במשך זמן זה, הן השינויים לטוב, והן גם השינויים בכיוון ההפוך.
בזמנים נורמליים זה ארך הרבה יותר זמן, וכאן הם נכנסו במשך זמן (לפי ערך המאורעות) קטן בהרבה"
אנחנו נמצאים בתוך מבול של אירועים.
אני זוכר מהצבא את התו"ל (תורת לחימה) של כיבוש יעד.
בתחילה מגיעים אל היעד מרחוק
מרככים את היעד על ידי מטוסים, ארטילריה וירי מטנקים.
לאחר שהיעד רוכך מתחיל השלב השני.
לא עוד מגע אש מרחוק.
לשלב השני קוראים הסתערות.
טנקים וחיל רגלים מתחילים בנסיעה וריצה מטורפת אל היעד.
הכדורים והטילים של האויב שורקים מכל עבר.
טנקים וחיילים נפגעים ר"ל מסביב.
אך לך יש רק מטרה אחת
להגיע אל היעד.
אם חייל יעצור לחשוב ולו לרגע אחד זה יהיה פשוט הסוף שלו.
בשלב הראשון יש זמן, הלחימה לוקחת לאט יחסית.
השלב השני חייב לטוס.
חייב להיות חד ומהיר.
אנחנו כרגע בהסתערות האחרונה אל היעד!
אנשים שמסביב נפגעים,
גם אנחנו נפצעים.
אך אין זמן
חייבים להסתער אל היעד!
בהתוועדות יוד שבט תשכ"ב
הרבי מביא ביאור מופלא על ארבעת הכתות שאליהם נחלקו בני ישראל על הים.
(כדאי מאוד לקרוא שם)
ושם ממש בפשטות מונחת התשובה לשאלה
איך מתמודדים עם הטירוף הזה?
אם רק נצייר את זה…
90 מיליון מצרים בהסתערות
אל עבר עם של עבדים משוחררים.
מה עושים???
כת אחת אמרה ניפול אל הים
כת שניה אמרה נחזור למצרים
כת שלישית אמרה נילחם בהם
והכת הרביעית אמרה נתפלל ונבטח בהשם.
ומשה רבנו מבטל בהינף יד ומטה את כל הדעות
"ויסעו!"
אין מה לחשוב עכשיו,
אין מה להפעיל את השכל ולהבין,
אין מה להילחם ואין מה להתפלל!
יש רק דבר אחד לעשות!
להסתער אל עבר היעד.
ומהו היעד?
ביום הראשון לנשיאותו של הרבי
הגיע יהודי, לא חסיד חבד, להיות במעמד הנשיאות.
ביוצאו מהמעמד הזה אמר אותו יהודי:
היונגרמן (האברך) הזה עוד יאמר שהוא המשיח.
כבר ביום הראשון הרבי הודיע לנו את היעד.
היעד הוא אחד ויחיד
הגאולה האמיתית והשלימה.
מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע אליו?
בזמן הזה, שהכל מטורף ומוטרף,
יש רק דבר אחד שצריך לעשות
אהבת ישראל.
לקחת את האישה, או את הבעל
להחזיק לילדים את היד
ולאהוב אותם באמת.
לאהוב אותם כמו שהקב"ה אוהב אותנו.
אהבה עצמית שלא קשורה לגילויים
ולמה בדיוק אנחנו עושים
ואיך בדיוק אנחנו מתנהגים.
לתת לילדים להרגיש שאנחנו שם תמיד בשבילם,
שיש עם מי לדבר, שישתפו אותנו עם המפלצות והשדים,
להביט אל המצרים בעיניים
ולראות אותם טובעים.
שלכם,
דורון
התמונה מאוצר תמונות הפלמ"ח The Palmach Photo Gallery, מתוך אתר פיקיויקי